#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה העולה צריך לעמוד לקריאת התורה?	"איתא בגמ&#x27; מגילה (כ&quot;א ע&quot;א) משום דכתיב ואתה פה עמוד עמדי [ור&quot;ל, אם הקב&quot;ה עמד כביכול, כ&quot;ש כל ישראל], ועוד איתא בירושלמי (מגילה פ&quot;ד ה&quot;א) מה נתינה בעמידה ואימה כך אנו צריכים לנהוג בה באימה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והירושלמי מסתפק אם הוא מפני כבוד הציבור או כבוד התורה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)]"	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בסמיכה?	"תלוי בהטעמים, לפי הטעם דצריך עמידה ממש אינו יכול לסמוך כ&quot;כ עד שהיה נופל אם היו מסירין העמוד כדאשכחן בזבחים (י&quot;ט ע&quot;ב), ולפי הטעם דאימה אינו יכול לסמוך כלל, אכן יש היתר לבעל בשר לסמוך מעט דלגביה אינו סתירה להאימה ואפ&quot;ה צריך להיות מעומד מטעם ואתה פה עמוד עמדי (כך מבואר ממג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, הר&quot;י באק)"	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לסמוך יותר?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דאם א&quot;א בענין אחר מותר לסמוך לגמרי [ולא יסמוך על הבימה משום תשמיש קדושה הוא]"	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעדים לסמוך?	"הרמ&quot;א בחו&quot;מ (סי&#x27; י&quot;ז) הביא מריב&quot;ש דהוי כעמידה, ופי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דהרמ&quot;א עיין בב&quot;י (ס&quot;ס כ&quot;ח) דהביא הריב&quot;ש אבל ט&quot;ס הוא וצ&quot;ל דסמיכה כישיבה, וביאר המג&quot;א דסמיכה אינו כישיבה ואינו כעמידה, דאם צריך עמידה בדוקא כגון בקרה&quot;ת או בעדות אינו יכול לסמוך, אבל לגבי האיסור לישב בעזרה מותר לסמוך דסמיכה אינו בכלל ישיבה [וכ&quot;כ הגר&quot;א בחו&quot;מ (סי&#x27; י&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;), וע&quot;ע בש&quot;ך (שם ס&quot;ק ה&#x27;) דס&quot;ל דהוי כעמידה וישיבה (מ&quot;ב דרשו)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מקיים הגירסא דעדים מותרים לסמוך דעמידה אינו לעיכובא משא&quot;כ בקרה&quot;ת לכתחילה הוי לעיכובא מפני כבוד התורה, וגם זהו קצת קלות ראש בקרה&quot;ת."	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הדין עמידה מעכב?	"איתא בגמ&#x27; מגילה (כ&quot;א ע&quot;א) דמגילה נקראת מיושב משא&quot;כ בתורה, ורש&quot;י פי&#x27; דבמגילה יש לו רשות לקרותו מעומד או מיושב, ולפי&quot;ז הדיוק משא&quot;כ בתורה יהיה דבתורה צריך לעמוד בדוקא, אבל אין בו משמעות שהוא לעיכובא (וכ&quot;כ המג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), אבל הרמב&quot;ם סבר דאפי&#x27; במגילה צריך לעמוד לכתחילה, ולפי&quot;ז משא&quot;כ בתורה יהיה שהוא לעיכובא (וכ&quot;כ הב&quot;ח סי&#x27; תר&quot;צ) [ויש סוברים דאפי&#x27; בדעת הרמב&quot;ם אינו לעיכובא], והמג&quot;א (שם) הביא ראיה דאינו מעכב מגמ&#x27; סוטה (מ&quot;א ע&quot;א) דהמלך היה קורא בתורה מיושב, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דבדיעבד א&quot;צ לחזור ולברך {ונראה דמש&quot;ה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דבשעת הדחק מותר אפי&#x27; לסמוך לגמרי}."	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מחויב לעמוד בשעת קרה&quot;ת?	"העולה, הבעל קריאה, הגבאי האוחז היד של כסף, ויש נוהגין שהציבור עומדים נמי כדכתיב ויעמד כל העם בברית (ב&quot;י בשם המרדכי, דרכ&quot;מ) [ובודאי נכון הוא שהרי במעמד הר סיני כולנו עמדנו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)] (ועי&#x27; ס&quot;ס קמ&quot;ו)"	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחות לראות ראש העמוד בס&quot;ת גדולה?	"כן, כיון שניכר לכל דאין בה חסרון באימה [ונראה דזהו רק בסמיכה כל דהו, אבל בסמיכה גמור אסור משום הדין דצריך להיות מעומד (הר&quot;י באק), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) משמע שלא יסמכו כלל]"	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות לתורה מי שיושב בכסא גלגלים?	"לא [שהמ&quot;ב לא הקיל אלא בסמיכה גמורה ולא בישיבה ממש, ואשכחן במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; צ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ד) דסמיכה גמורה עדיף מישיבה], ובדיעבד אם עלה יצא (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 2)"	סימן קמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שנים יכולים לקרות בתורה בבת אחת?	"לא יקראו שניהם בקול רם משום תרי קולי לא משתמעי, אבל הרא&quot;ש סבר דיקרא בלחש כדי שלא יהיה ברכה לבטלה [אע&quot;פ שבעלמא אמרינן שומע כעונה, מ&quot;מ ס&quot;ל להרא&quot;ש דלא תקנו ברכת התורה בקרה&quot;ת אלא כשהוא קורא בעצמו לכל הפחות בלחש, אבל לא בשומע כעונה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, הר&quot;י צוקער)], והב&quot;י הביא מהזוהר דלא יקרא כלל עם הבעל קריאה, אמנם הוסיף הב&quot;י דאפי&#x27; להזוהר יכול לקרות ובלבד שלא ישמיע לאזניו, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דאפי&#x27; אם משמיע לאזניו אינו סתירה לדברי הזוהר דבזמן רשב&#x27;&#x27;י עדיין נהגו שהעולה קרא לעצמו, ועוד כתב הדרכ&quot;מ דאפי&#x27; אם ס&quot;ל להזוהר דצריך ליזהר שלא להשמיע לאזניו מ&quot;מ אין לזוז מדברי הפוסקים דס&quot;ל דצריך להשמיע לאזניו וכמ&quot;ש הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהזוהר מדמה קרה&quot;ת לתפילה, ואנן קיי&quot;ל בתפילה דישמיע לאזניו וה&quot;ה בקרה&quot;ת. ולמעשה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דיותר טוב שלא להשמיע לאזניו, ומ&quot;מ אם משמיע לאזניו ליכא למיחש, ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא דלפי הגר&quot;א עדיף להשמיע לאזניו, ומסיים וצ&quot;ע למעשה, [וגם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) כתב דלכתחילה לא ישמיע לאזניו]"	סימן קמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נהגו שדוקא הבעל קריאה יקרא מהתורה?	"כתבו תוס&#x27; בב&quot;ב (ט&quot;ו ע&#x27;&#x27;א) כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות וכדאשכחן בביכורים (פ&quot;ג מ&quot;ז), אבל השיג עליהם הרא&quot;ש דבשלמא בביכורים נמנעו מלהביא ויעברו על מצות ביכורים אבל בקרה&quot;ת מחמת הבושה יתנו לב ללמוד הפרשה, אלא פירש הרא&quot;ש לפי שאין הכל בקיאים בטעמי הקריאה ואם לא יקראוהו אתו לאינצויי (ב&quot;י) {ומביה&quot;ל (ד&quot;ה לבטלה) משמע דלפי תוס&#x27; קרה&quot;ת הוא חובת יחיד לשמוע ולפי הרא&quot;ש הוא חובת ציבור לשמוע הקריאה, אולם כפשוטו לכו&quot;ע הוא חובת ציבור וכל יחיד צריך להשתתף עם הציבור ולשמוע הקריאה (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם העולה בקי, האם יכול לקרות מעצמו בזמן הזה?	" כתבו המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) והכה&#x27;&#x27;ח (ס&#x27;&#x27;ק ט&#x27;&#x27;ו) דנוהגין שאפי&#x27; אם העולה בקי אינו קורא כדי שלא לבייש מי שאינו יודע לקרות, ועוד שמא ירצה לקרות ולא יודע הנקודות והטעמים היטב וכשימנעום מקריאה אתו לאינצויי (וכמ&quot;ש תוס&#x27; והרא&quot;ש לעיל)"	סימן קמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעלות לתורה ולא לקרות כלל עם הבעל הקריאה?	"המהרי&quot;ל (מובא לעיל בסי&#x27; קל&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל לקרות סומא ועם הארץ {ותמה הביה&quot;ל למה לא הגיה הרמ&quot;א כאן, אמנם לפי מש&quot;כ השו&quot;ע מכון ירושלים דהג&quot;ה זה אינו מרמ&quot;א אלא מבאר הגולה לק&quot;מ דא&quot;צ להגיה בכל מקום (הר&quot;י באק)}, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה לבטלה) דזהו דוקא מי שאינו יכול לקרות ואיכא כיסופא טובא אבל אדם שיודע לקרות צריך לקרות עם הבעל קריאה [והא דהט&quot;ז מקיל אפי&#x27; באדם היודע לקרות והביא ראיה מקריאת המגילה, דחה הביה&quot;ל דקריאת המגילה שאני דהוא חיוב על כל יחיד ויחיד משא&quot;כ בקרה&quot;ת שהוא חובת הציבור ואין חיוב על הציבור לקרות א&quot;כ הבעל קריאה אינו מכוין להוציא העולה, אכן י&quot;ל דנהי דהבעל קריאה אינו מכוין להוציא הציבור אבל מ&quot;מ מכוין להוציא העולה]"	סימן קמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם קראוהו לעלות לתורה כשהוא באמצע פסד&quot;ז או ברכות ק&quot;ש?	"כתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;א וסי&#x27; ס&quot;ו) דאם הוא באמצע פסד&quot;ז יקרא עם הבעל קריאה, ולא כשהוא באמצע ברכות ק&quot;ש"	סימן קמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם הבעל קריאה אינו יודע איך לקרות?	"הב&quot;י הביא שברומניא נהגו לקרות לפני הבעל קריאה מלה מלה [כדי שלא לבייש מי שאינו יודע לקרות], והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואחר) מפקפק אם מותר לקרות מתוך החומש דאשכחן בהלכות מגילה (לקמן סי&#x27; תר&quot;צ) דאינו יכול לסייע הבעל קריאה מתוך החומש אולי יתן השומע לבו לזה שקורא מתוך החומש וה&quot;נ יש לחוש כעין זה, ודחה הביה&quot;ל דהתם שאני שקורא בבת אחת משא&quot;כ הכא דקורא זה אחר זה אין לחוש לזה. וכל זה אם קורא עמו בקול, אבל אם קורא אצלו בלחש בודאי מותר (רמ&#x27;&#x27;א לקמן סי&#x27; קמ&#x27;&#x27;ג, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קמ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, ערוה&quot;ש כאן סעי&#x27; ו&#x27;)."	סימן קמא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה אנשים צריכים לעמוד אצל הבימה בשעת קרה&quot;ת? למה?&lt;br&gt;צריך שלשה, הגבאי או הקונה המצות דומה להקב&quot;ה כביכול שהוא מצוה לקרות לכל מי שירצה, הבעל קריאה הוא הסרסור ודומה למשה רבינו ע&quot;ה שהוא מלמד תורה לרבים, והעולה הוא המקבל במקום ובשליחות כל ישראל (לבוש), ובמס&#x27; סופרים (פי&quot;ד הי&quot;ד) איתא טעם אחר ששלשה יעמדו בבימה כנגד האבות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) שהעולה באמצע, הבעל קריאה לשמאל והגבאי לימין]"		סימן קמא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג עם הגבאי?	"כתב השערי אפרים דצריך לבחור גבאי איש נכבד [מפני שהוא נדמה להקב&quot;ה (כן משמע מתיבות &quot;מזה יש ללמוד&quot; משערי אפרים, וכן הוא מפורש בספר מאיר עוז)] ובעל מעשים טובים שלא יחשדוהו, ולעולם ידונו לכף זכות ולא יאמר דבר לו אפי&#x27; אם נראה שפגע בכבודו, ואם אחד עשה מריבה עם הגבאי צריך להיות מן הנעלבים ולא יניח מקומו, ואם הוא עזב מקומו ראוי לענשו כי אם אדם חטא ס&quot;ת למה בייש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן קמא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם העולה הוא הבעל קריאה?	יעמוד אחר אצלו (מ&quot;ב דרשו בשם הסידור יעב&quot;ץ) {ונראה דיהיה לשמאלו כדי שיהא מסובב, ובאמת זהו הציור של המחבר אלא דאינו מזכיר הגבאי}	סימן קמא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול 1) הציבור לענות אמן 2) הבעל קריאה להתחיל לקרות?	"1) כשגמר העולה את ברכתו, ככל ברכות שלא יהא אמן חטופה כדאשכחן לעיל סי&#x27; קכ&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27; (ב&quot;י) 2) כשכלה אמן מפי כל הציבור (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) שכולם צריכים לשמוע כל תיבות של קרה&quot;ת {שכל יחיד צריך להשתדל להשתתף עם הציבור לקרה&quot;ת}"	סימן קמא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יענה הבעל קריאה &quot;אמן&quot;?	"יענה בקול רם ויאריך קצת כדי שיבינו שהוא מתחיל לקרות [ואע&quot;פ שהחיי&quot;א (כלל ל&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;) לא ניחא ליה בזה משום שמגביה קולו יותר מן המברך, מ&quot;מ כבר תרצו האחרונים דבמקום צורך מותר להגביה קולו וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ד ס&quot;ק מ&quot;ז) לזרז את העם (א&quot;א מבוטשאטש סי&#x27; קכ&quot;ד, קצות השלחן, שלמת חיים, מ&quot;ב דרשו)], וטוב שיפסיק קצת בין האמן להקריאה שלא יהא נראה שהאמן דבוק להקריאה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קמא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לקרות קרובים זה אחר זה?	"הארחות חיים כתב משום פסולי עדות וכתיב עדות ה&#x27; נאמנה, והכל בו כתב משום עין הרע [והשו&quot;ע רק הביא טעם הכל בו, דטעם הארחות חיים צ&quot;ע מאשה וקטן דעולין לתורה (גר&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), {ותי&#x27; הר&quot;י באק דכוונת הארחות חיים אינו אלא לסדר העליות לכתחילה באופן שלא יהיו פסולי עדות אבל בודאי היכא דלא אפשר [כגון באדם שהוא פסול לעדות] ליכא הקפדה}]"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות זה אחר זה 1) אחים מן האב 2) אחים מן האם 3) איש ובנו 4) איש ובן בנו 5) איש ובן בתו?	" 1) לא 2) לא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ובמקום צורך התיר השערי אפרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק יט) {ואפשר משום שאינו ניכר כ&quot;כ שהם אחים} 3) לא 4) השיורי כנה&quot;ג מחמיר, והפר&quot;ח מקיל (באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;), ובמקום צורך יש להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) 5) כן (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר קראוהו?	"אם עדיין לא עלה לא יעלה (שערי אפרים שער א&#x27; סעי&#x27; ל&quot;ג), אבל אם כבר עלה לא ירד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ובאחים מן האם או בן בנו יעלו (שערי אפרים שם)"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אומרים שאינם מקפידים על העין הרע?	"אפ&quot;ה אין קוראים אותם (באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) סבר דמותר לקרותם"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין שביעי למפטיר?	"אינו מותר אלא בס&quot;ת אחרת [או במפטיר קטן] (באה&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), והטהרת השלחן (ילקוט מפרשים) מסתפק אם יש להם ס&quot;ת אחת וצריכים לגוללה,[ולפי השערי אפרים (ש&quot;א סעי&#x27; ל&quot;ב) הוא דוקא בהפסק קדיש נמי אם לא בשעת הצורך [ואפ&quot;ה מקיל בחתן תורה וחתן בראשית], אבל הפתחי שערים הביא משכנה&quot;ג (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;) דמקיל אפי&#x27; בלא הפסק קדיש כגון בחוה&quot;מ פסח או בג&#x27; ס&quot;ת], וכ&quot;ש שמותר לקרות אחים לאחרון והגבהה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;), וה&quot;ה שמותר בהגבהה וגלילה (ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרותו אם לא קוראהו בשמו?	"מבואר מהרמ&quot;א שמותר, אמנם ביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) דזהו דוקא במקום שנוהגים לקרות בלא שם דאל&quot;ה זה גופה שאינו קוראהו בשם הוי היכר טפי [ובמקום צורך גדול, השערי אפרים מקיל אפי&#x27; במקום שנוהגין לקרות בשם א&quot;נ יעלה מעצמו בלי קריאה כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)], ואפי&#x27; הספרדים מקפידין בזה אע&quot;פ שאין קוראים שמו מ&quot;מ מזכירים שמו במי שברך (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ב, פסק&quot;ת הע&#x27; 16)"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בקריאת אחר ולא היה שם?	"כתב שערי אפרים (ש&quot;ע סעי&#x27; ל&#x27;) דאז יכול לקרות קרוב אח&quot;כ אבל אינו יכול לכוין לעשות הכי מתחילה"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה שהיה בבית אבל בר&quot;ח והיה שם ששה כהנים, שני לוים, ושני ישראלים אחים, מי קורא לרביע, כהן או אח?	"{נראה דמדינא מותר לעשות כמו שירצה, אבל עדיף לקרות האח בלא שם, וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) בשם השערי אפרים, אבל אם אינו רוצה לעלות משום שחושש לעין הרע מותר לקרות הכהן [ואולי עדיף לקרות אותו ישראל גם לרביעי וכדמבואר לקמן (סי&#x27; קמ&quot;ג סעי&#x27; ה&#x27;) דיכול לקרות עולה אחד ב&#x27; פעמים במקום דלא אפשר בענין אחר]}"	סימן קמא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעלה לבימה ולירד מן הבימה?	"התרוה&quot;ד נהג לעלות דרך קצרה [משום טירחא דציבורא, וגם משום כבוד התורה להראות שהיא חביבה עליו] והיה יורד דרך ארוכה [שלא תהא נראה עליו כמשא, ומש&quot;ה הוסיפו האחרונים שירד בנחת ולא ירוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג וס&quot;ק כ&quot;ו)] וגם יצדד שלא יהא אחוריו להבימה (מג&quot;א לעיל סי&#x27; קל&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והוסיף הב&quot;י דאם היה שוין יעלה דרך ימין [משום כל פינות וכו&#x27;] וירד דרך שמאל כדאמרינן במגילה (כ&quot;ט ע&quot;א) הנכנס לביהכ&quot;נ [מצוה] לעשותו קפנדריא שנאמר ובבא עם הארץ וגו&#x27; הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב וגו&#x27; אשר בא בו כי נכחו יצא (יחזקאל מו, ט) [אכן, הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מתמיה על מקור התרוה&quot;ד דאין זה גרסא שלנו במשנה במדות (פ&quot;ב מ&quot;ב), ומשמע דס&quot;ל דלעולם צריך לעלות דרך ימין אפי&#x27; אם היא ארוכה, (ועי&#x27; בחת&quot;ס דנמי משיג על התרוה&quot;ד), אבל הגר&quot;א אינו מובא במ&quot;ב], והוסיף השערי אפרים (שער ד&#x27; סעי&#x27; ל&quot;ה) שנוהגין לכסות פניו קצת בטלית ע&quot;ש הכתוב ויהי ככלותו לדבר אתו ויתן על פניו מסוה, וכשעובר לפני הארון קודש מנשק את הפרוכת בשביל חיבוב מצוה, והציבור יעשו הידור קצת."	סימן קמא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יביא הש&quot;ץ את הס&quot;ת להבימה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דדינו כמי שעולה לתורה (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;), אכן השיג עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דכאן לא שייך טירחא דציבורא ולהראות החביבות התורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), ואפשר דעדיף לעלות דרך ימין אפי&#x27; כשהיא ארוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) {ונראה דכן ראוי לעשות בצירוף דעת הגר&quot;א דס&quot;ל דלעולם צריך לעלות דרך ימין}"	סימן קמא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ירד העולה מן הבימה?	"כתב הרמ&quot;א בשם המהרי&quot;ל דלא ירד עד שיעלה העולה שלאחריו שלא להניח הס&quot;ת לבדה [והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא המקור מגמ&#x27; פסחים (ס&quot;ד ע&quot;א) שבתחילה קבלו את המלא ואח&quot;כ החזירו את הריקה], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דנוהגין להמתין עד שהתחיל העולה לברך, והמדקדקין חוששין שלא ישמעו הקריאה כהוגן בשעת הליכה ולפיכך ממתינים עד שיסיים הברכות אחרונות (חיי&quot;א כלל ל&quot;א סעי&#x27; י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)."	סימן קמא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קוראים קרי כתיב?	"כתב תשובת הרשב&quot;א דהוא הלל&quot;מ כדאמרינן בנדרים (ל&quot;ז ע&quot;ב) [ואם קורא כפי הכתיב חייב נדוי (שו&quot;ע)], והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דאם נמחקה אות התיבה פסול אבל אם נפלה עליו שעוה מותר לקרות על פה [דהלל&quot;מ היה שבתיבות אלו מותר לקרותן בע&quot;פ], ומ&quot;מ לכתחילה צריך להסיר השעוה כדי להביט בהתיבה וכמ&quot;ש השערי אפרים ש&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ג (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ז), והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ד) סבר דאם נפלה עליו שעוה בשבת צריך להוציא ס&quot;ת אחרת, ודלא כהפמ&quot;ג."	סימן קמא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קוראים יששכר?	"כתב דעת זקנים מבעלי התוס&#x27; (ויצא ל&#x27; י&quot;ח) דנקרית בשי&quot;ן אחד, דאחת כנגד נתן אלוקים שכרי ואחת כנגד שכור שכרתיך שהוא לשון גנאי א&quot;נ משום שנתן שי&quot;ן אחד לבנו יוב ונעשה ישוב, וכ&quot;כ מנחת שי (שם), והאבן עזרא (שמות א&#x27; ג&#x27;) והרד&quot;ק (דבה&quot;י א&#x27; ט&quot;ו כ&quot;ד) כתבו דע&quot;פ דקדוק צריך לקרותו בשי&quot;ן אחד. אכן יש עוד נוהגין לקרותו בשני שיני&quot;ן בפעם הראשונה (חת&quot;ס, אג&quot;מ), ויש עוד מנהגים (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו ופסק&quot;ת אות ז&#x27;)."	סימן קמא סעיף ח		
